תגובת המורים ומשרד החינוך:

"אנחנו מודעים בכל הקשור למקרה."

אז עכשיו שאלה, אם המורים יודעים על מה שקורה, למה הם לא מתערבים? והתשובה היא פשוטה מאוד, וגם עצובה: כי המורים מעדיפים לא להיכנס לדברים האלה כי אז האש תהיה עליהם. אלימות בבית הספר בישראל רק הולכת וגוברת. מורים מפחדים להגיד משהו לתלמידים כי אז אותו מורה יקבל כיסא בראש במקרה הטוב. ילדים ימשיכו לעבור בריונות חסרת פרופורציות בבתי הספר, כי כולם מפחדים מתלמידים בעייתיים. ולא, להתקשר למשטרה ולשלוח את התלמיד לפנימיה לא יפתור דבר כי אותו תלמיד ימשיך להיות בעייתי גם שם כמו שהוא בבית ספר רגיל. זה המצב אליו הגענו במדינת ישראל. מורים, הורים, ומשרד החינוך לא יכולים לעשות דבר. כי כולם מפחדים. הורים יגידו משהו? אין בעיה, אותו בריון ירוץ למשטרה יתלונן שההורים הרביצו לו, ואז שעות של חקירות של ההורים במקרה הטוב, ובמקרה החמור אחד ההורים מקבל צו הרחקה. ולמה? כי לא בודקים את המקרה, אלא לוקחים אוטומטית את צידו של הנער.

החינוך של היום לא עובד. נקודה. היום אי אפשר להעניש את הילד בעזרת חגורה, אי אפשר לתת סטירה לילד כשהוא מתנהג רע, אי אפשר להדבר בקול רם אל הילד. בקיצור אי אפשר לעשות כלום לילד. וזה מה שקורה. הילד הזה מרגיש שהוא מלך העולם ומעביר את הזמן שלו בבית הספר בבריונות נגד החלשים. זה לאן הגענו. כשאין דרך לחנך את הילד, אז אל תתפלאו שהוא גדל להיות בריון.

ולחלשים שבינינו שסבלו מבריונות (ובתור אחד שעבר את זה בילדותי), אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד. לפעמים הדרך הפשוטה היא לא להגיע לבית הספר. זה מה שאני הייתי עושה. באיזשהו שלב לא הייתי מגיע לבית הספר. כי תמיד הייתי יודע שברגע שאני אכנס למתחם בית הספר אני מטרה של מישהו. ותמיד בסוף היום זה או שאני אקבל מכות מחבורה של זבלים, או שהתיק שלי ימצא את עצמו בעליית הגג. בקיצור, יש דרכים אחרות לטפל בזה מעבר ללבכות להורים. כי כרגע להורים, למורים ולמשרד החינוך אין דרך לעזור לכם. אז תעזרו לעצמיכם. אתם סובלים מאלימות בבית הספר? פשוט תפסיקו להגיע.